|
|
| אודות המינהל > החזון ומימושו |
המינהל הקהילתי - תפיסת עולם, עקרונות וחזון |
אורי עמדי - מנהל המינהל הקהילתי
.jpg) קהילה ומקום
המינהל הקהילתי הוא ארגון חברתי אשר קם במטרה לקדם ולפתח קהילה ומקום. הניסיון הרב שנידרש בכדי לייסד ארגון שכזה נצבר תוך הקמתם של מוסדות קהילתיים שונים בירושלים, ועבודה בהם. זהו ניסיון שצברתי במשך קרוב ל- 40 שנה, כאשר השתתפתי בייסודם, פיתוחם וניהולם של מוסדות שונים בירושלים. מוסדות אלו כללו מועדוני נוער, מתנ"סים, פרויקטי שיקום שכונות, מינהלות שכונתיות, ובסופו של דבר – המינהל הקהילתי. תפיסת העולם שלו בנוגע למינהל הקהילתי גובשה מתוך ניסיון זה ומיתוך דיאלוג מתמיד עם מי שעבורם הוקמו אותם מוסדות – התושבים:"הקהילה היא לעולם המטרה. הארגון, לעומת זאת, הוא האמצעי שבעזרתו מושגות מטרות הקהילה – קידום ערכים חברתיים, מפגש וגישור בין המגזרים השונים, מימוש מלוא הפוטנציאל ומתן כלי ביטוי לכל תושב. שאלת המינהל הקהילתי איננה רק שאלה ארגונית, אלא שאלה ערכית – הצידוק לקיומו נובע מכך שהמינהל יודע לאגד בתוכו את כל אותם מוסדות חברתיים אשר בעבר עמדו לגורלם, וכיום מקבלים לא רק מסגרת ארגונית אלא גם ובעיקר מצפן ערכי".
הנחות היסוד
בבסיס הקמתו של המינהל הקהילתי עומדות כמה הנחות יסוד:
- ביזור: תהליך ביזור השירותים הניתנים על ידי העירייה הוא תהליך רצוי. השילוב והתיאום בין השירותים השונים ייעשו על ידי המינהל הקהילתי, דבר הדורש שינוי הדרגתי באופן בו תתפקד העירייה.
- מימון: המינהל הקהילתי צריך להתבסס על מקורות ומשאבים קיימים ומקומיים (מימון עצמי, עירייה וממשלה), ולראות גורמי מימון נוספים (תורמים) כזמניים ובני חלוף.
- אוכלוסיה: בניית מינהל קהילתי הינה תהליך ייחודי לכל שכונה. בתהליך זה יילקחו בחשבון יכולתה של האוכלוסיה, אופיה, בשלותה לשאת באחריות ומכלול הסמכויות שברשותה.
- תחום הפעילות: גבולות המינהל הקהילתי אינם גיאוגרפים בלבד. גבולות צריכים להיות פונקציונאליים - מותאמים לפי נושא וקהילה.
.jpg)
הערכים הבסיסיים
הדיון על הערכים המובילים את המינהל הקהילתי נועד בראש ובראשונה להוציא את הויכוח על חשיבותו של המינהל מהרמה הארגונית הצרה, ולשים אותו בהקשר הראוי לו – ההקשר הערכי והחברתי הרחב. המינהל הקהילתי איננו רק עוד ארגון מקומי אלא מימוש עקרון הדמוקרטיה ההשתתפותית. על פי עקרון זה אל מול האינטרסים הצרים יש לאזרחים ולקהילות אפשרויות להשפיע לטובת מניעים חברתיים רחבים. הדיון הערכי איננו פילוסופי בלבד – יש לו השלכות מעשיות על דרך התנהלותו של המינהל הקהילתי לכשיוקם ויופעל במקומות נוספים.
שייכות ושותפות: בבסיסה של כל קהילה עומדת תחושת השייכות של חבריה. לא מדובר בתחושה בלבד אלא בערך שיש לשאוף אליו. ערך זה יתחרה בערכים אחרים כגון מצוינות, קידמה ועצמאות, אך בלעדיו אין לקהילה זכות קיום. השייכות יוצרת בשלב ראשון תחושה של שותפות גורל, ובשלב שני אף שותפות באחריות. השותפות, כערך, היא הדבק השומר על המשכיותה של הקהילה. מימוש השותפות הוא התרגום לשפת המעשה של תחושת השייכות. מימוש השותפות כרוך באחריות שלוקחים על עצמם חברי הקהילה – כיחידים וכקבוצה.
ישיבת ועד שוק מחנה יהודה
עצמאות ותחרות: נקודת מוצא אחרת להגשמת מטרות הקהילה היא נקודת המוצא של עצמאות. כאן חברי הקהילה מבכרים את החופש שלהם כפרטים על פני לכידותם החברתית. חופש זה יבוא מן הסתם לידי ביטוי בתחרות בין יחידים, קבוצות וארגונים המתקיימים באותה קהילה. התחרות בין זהויות שונות יכולה להוביל לקונפליקטים על ערכים, אמונות, משאבים, שטח ועוד. תחרות זאת איננה שלילית בהכרח – היא עשויה לבטא את אופייה הפלורליסטי של הקהילה, ואף להפרות את המתחרים. גם נקודת המוצא של עצמאות ותחרות יכולה להוביל את חברי הקהילה לנשיאה משותפת באחריות.
אחריות ומתן דין וחשבון: האחריות, בין אם היא תוצר של שייכות ובין אם היא תוצר של עצמאות, היא המקור היחיד לסמכותו של הארגון הקהילתי. סמכות איננה מוענקת, ואיננה ניתנת למשא ומתן או לערעור. היא נובעת מתוך הקהילה עצמה במובן זה שרק ארגון שבאמצעותו הקהילה מממשת בפועל את אחריותה כלפי חבריה הוא ארגון בעל סמכות. לארגון אין סמכות בלתי מוגבלת. סמכותו מוגבלת על ידי מחויבותו למתן דין וחשבון לחברי הקהילה. עליו להוכיח כי עמד בהגשמת הערכים שאותם ביקשו חבריו לקדם.
ייצוג האינטרס הקהילתי-חברתי: האינטרס הקהילתי-חברתי מיוצג על ידי ערב רב של ארגונים, קבוצות וקהילות והוא מפוצל ומפולג מטבעו. בין הגורמים המתיימרים לייצגו ניתן למצוא את הסוכנות היהודית, אגודת המינהלות, מחלקות העירייה, החברה למתנ"סים, עמותות וארגונים חברתיים אחרים. במצב זה ידם של הכוחות הכלכליים-תכנוניים נמצאת על העליונה. הרבה מניגודי האינטרסים המסורתיים אינם רלוונטיים עוד. הקונפליקטים שבין אנשי מקצוע לתושבים, בין ממסד לשכונות, בין עירייה לארגונים קהילתיים מאבדים ממשמעותם. במקומם ניתן למצוא ואפשר ליזום קואליציות ובריתות החוצות את הקווים לארכה ולרוחבה של המערכת.
מטרת העל
מהו, אם כן, המבנה הארגוני המאפשר את מימושם של ערכים בסיסיים אלו? מהו המינהל הקהילתי, ובמה שונה ארגון זה מקודמיו? התשובה היא כי המינהל הקהילתי הוא המסגרת המקיפה והיעילה ביותר להגשמת הערכים עליהם דובר קודם. המינהל הוא מסגרת שבעזרתה ניתן להגשים שייכות ושותפות מחד, או עצמאות ותחרות מאידך, כאשר הגשמת ערכים אלו מחייבת את הארגון באחריות ובהגשת דין וחשבון כלפי "לקוחותיו", הלוא הם התושבים. בסופו של דבר, המינהל הקהילתי הוא הביטוי האופרטיבי לעיקרון האחריות של הקהילה על עצמה.
 ייצוג הקהילה מול אינטרסים נבחרים
המינהל הקהילתי מבטא את רצונה של הקהילה לקחת אחריות על עצמה. יחד עם זאת, לצד האינטרסים החברתיים מתקיימים בעיר אינטרסים כלכליים ותכנוניים, שמשפיעים על עיצוב הקהילה לא פחות. התושבים מושפעים מאוד מהתפתחות התעשייה, המסחר, התכנון העירוני, האינטרסים הכלכליים ועוד. לחלק מהגורמים האלו (כגון מהנדס העיר, מינהל מקרקעי ישראל, חברות פרטיות ועוד) יש כוח ושליטה גדולים בהרבה מאלו של התושבים. התחרות בין אינטרסים קהילתיים-חברתיים לבין אינטרסים תכנוניים-כלכליים מעצבת, בסופו של דבר, את פני העיר.
המינהל הקהילתי מבטא, אם כן, את הצורך לפקח ולבקר מנקודת מבט חברתית על האינטרסים התכנוניים-כלכליים, ולעשות זאת תוך ליכוד הסקטור הקהילתי-חברתי. מבנה המינהל בא למסד את החיבור שבין מירב הכוחות הקהילתיים-חברתיים, ולשלב בין מירב הפונקציות של תכנון ומתן שירותים בתחום הפיזי ובתחום החברתי.
המבנה ותחומי העיסוק של המינהל
השותפים המרכזיים להקמתו של מינהל קהילתי הם העירייה, אגודת המינהלות, המתנ"סים, משרד השיכון ומשרדי ממשלה נוספים. המינהל הקהילתי מורכב מצוות תכנון ופיתוח קהילתי, צוות שילוב שירותים והפעלתם וצוות איסוף מידע.
הנושאים בהם המינהל מטפל:
- פיתוח קהילתי
- הגיל הרך
- נוער וצעירים
- חינוך
- קשישים
- משפחה וקהילה
- טיפול באוכלוסיות בסיכון
- תכנון פרויקטים פיזיים
- הפעלה ואחזקה פיזית של האזור
איך מממשים חזון
לאחר דיון מעמיק וממצה בערכיו של המינהל הקהילתי העתיד לקום, יש לתכנן את הקמתו בפועל. התכנון יוצא מנקודת הנחה כי רעיון, דרך, אמונה ואהבה לאנשים הם אבני הפינה הערכיות של העשייה למען הציבור. כל אדם באשר הוא אדם מחפש משמעות, ותפקידו של היזם החברתי לעזור לו להגשים משמעות זאת עבור עצמו. העצמת כל אדם בקהילה תחזק את החוסן החברתי של הקהילה כולה.
העקרונות המנחים להקמת מינהל קהילתי
בהרצאה שהעברתי בפורום מנהלי המתנ"סים עמדתי העקרונות המנחים ואת דרכי הפעולה המרכזיות שבהם יש להתמקד בעת הקמתו של מיזם חברתי בכלל ושל מינהל קהילתי בפרט:
- התבוננות תמידית בתמורות שחלות בחברה/קהילה הרלוונטית.
- אבחון לעומק של המצב: חברתי, פוליטי, כלכלי, משפטי.
- אבחון לעומק של ה"שחקנים": האוכלוסיה, אנשי המקצוע והממסד.
- ניתוח נטול פניות: יש לבחון את האוכלוסיה ללא שיפוט וללא קיטלוג. יש לנסות ולהבין את אנשיה מתוך ראיית עולמם ולא מתוך ראיית עולמו של היזם החברתי. זהו ניתוח סוציולוגי נטול שיפוטיות.
- יש להתייחס לקהילה לאו-דווקא במונחים גיאוגרפיים, אלא במונחים פונקציונאליים (תושבים, סוחרים, מבקרים).
.jpg)
- זיהוי יעדים: יש לצאת מנקודת הנחה כי לכל קבוצה יש נושא או סוגיה שאותה הם רוצים לשנות, שעליה הם רוצים לעבוד. אף נושא או סוגיה אינם חסרי משמעות. אם הם חשובים לקהילה – הם חשובים!
- הגדרת יעדים: הגדרה מדוקדקת של הנושא לטיפול ושל יעדי השינוי הם תנאי להתקדמות. יש ליצור ידיעה ברורה לגבי היעד, ואז להיצמד אליו (חייב להיות כוכב צפון).
- יצירת שותפות על בסיס מערכת ערכים מוסכמת, גם אם מדובר בגיזרה צרה מאוד, תאפשר נקודת התחלה לעבודה קהילתית משמעותית.
- יש לבחון את הערכים על פי הקריטריונים של שייכות, עצמאות, שותפות, תחרות, אחריות, סמכות ודין-וחשבון. על בסיס הערכים של עצמאות ותחרות או שייכות ושותפות יש ליצור אחריות כללית של הקבוצה או הקהילה. אחריות זאת תיצור את הסמכות לפעול, ובמקביל לה את המחויבות להגיש דין וחשבון.
דרכי פעולה מרכזיות
- חיפוש מקבלי ההחלטות אשר שותפים לדרך ולתפיסה.
- אם לא נמצאו שותפים יש צורך בפיילוט - "ניסוי מעבדה" שבו ניתן יהיה לעשות שינוי ולהרחיבו בהמשך.
- מינוף ההצלחה ב"מעבדה" כך שיגרום לממסד להצטרף, להוסיף משאבים ולעזור בצמיחת הארגון.
- איתור ה"משוגע לדבר" - מנהל או אחר, אשר יוביל את השינוי באופן אישי ויגייס משאבים.
- יצירת מנהיגות קהילתית - עמידה על חובות הציבור ולא רק על זכויותיו – כך שתיווצר מנהיגות אמיתית שיכולה להוביל שינוי מהותי.
- יצירת שותפות במעשה התכנוני – החל בעקרונות היסוד וכלה בפרטים הקטנים ביותר. שותפות זאת קריטית להירתמות של מירב האנשים והגורמים לעשייה.
- נחישות - אין לפחד מהציבור כקבוצה או כפרטים ואין לרחם עליו. הפחד והרחמים מנטרלים את היכולת לבקש מהציבור להירתם למשימה.
- ההחלטה על מה הם הנושאים לפעולה ולשינוי איננה מובנת מאליה – יש להשקיע זמן ומשאבים ולשתף פעולה עם הפעילים והקהילה במציאתם.
- יש להתחשב בעובדה שהיזם החברתי אינו לבד. יהיו לו שותפים לאחריות ולעבודה. יש לראות בשותפים אלו סוג של "קביים". תפקידו של היזם הוא לזכור ולהזכיר בכל התהליך שבשלב מסוים יהיה צורך לעזוב את ה"קביים" (למשל תורמים). לכן היזם חייב לתת לאוכלוסיה כלים לעצמאות. לצד העזרה, ההשקעה והתמיכה חייב לעבור המסר שיגיע יום והקהילה תעמוד ברשות עצמה.
- ככל שהיזם עוסק בפרויקט יותר משמעותי, גדלה בדידותו. המשמעות היא שפעמים רבות מי שעושה את העבודה האמיתית הוא לא זה שגוזר את ה"קופונים" של ההערכה. מנהיג חברתי אמיתי חייב להיות מסוגל לסיים את עבודתו ולהגיד "אנחנו עשינו, ההצלחה היא של כולנו".
סובלנות ודמוקרטיה
בשנת 1988 קיבלתי כמנהל לב העיר את "פרס הקרן לירושלים, לקידום הסובלנות וערכי הדמוקרטיה בירושלים, ע"ש מרתה". מנימוקי ועדת הפרס: "...אוכלוסיית לב העיר, שאפשר שהיא המגוונת בירושלים, מגלמת בהרכבה את מגוון השסעים בחברה כולה ואף על פי כן מקיימת רקמה קהילתית אחת של חיי שותפות ודו-קיום. המינהל הקהילתי לב העיר דוגל בשילוב של משאבים החברתיים, התרבותיים והפיזיים הקיימים בשכונה... המינהל הקהילתי לב העיר רואה את יעודו בעיצוב וביצוע המדיניות הקהילתית, מתוך התחשבות בצורכיהם של כלל התושבים. הוא מעודד דו-שיח וחותר למכנה משותף בין כלל הקבוצות בשכונה. המינהל מחוייב לשילובו של האחר והחלש בקהילה. במסגרתו מופעלות תכניות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וביניהן אסירים משוחררים, פגועי מוח, מוגבלים ועוד."
|
|
|
